סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 קובע כי בעבירות מסוג פשע (עבירות שהעונש עליהן הוא מעל 3 שנות מאסר), מחויבת הרשות התובעת לשלוח מכתב יידוע לחשוד בטרם הגשת כתב אישום נגדו.
בסיום החקירה הפלילית, מעבירה היחידה החוקרת את תיק החקירה לרשות התובעת – התביעות המשטרתיות או הפרקליטות.
בשלב זה, הרשות התובעת שתיק החקירה הועבר אליה, מחויבת ליידע במכתב את החשוד כי בכוונתה להגיש נגדו כתב אישום.
במכתב היידוע שנשלח לחשוד, מיידעת למעשה הרשות התובעת את החשוד על כוונתה להגיש נגדו כתב אישום ומודיעה לו כי קיימת לו הזכות לנסות ולשכנע אותה מדוע עליה להימנע מכך, וזאת במסגרת שימוע שנעשה בע"פ או בכתב, תוך 30 ימים מיום קבלת מכתב היידוע.
לצורך השימוע, לחשוד או לבא כוחו ניתנת האפשרות לקבל את עיקרי חומר הראיות, וכך להגיע מוכנים ככל האפשר לטעון טענותיהם בפני הרשות התובעת מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום כנגד החשוד.
יש לציין כי לא בהכרח יש לרשויות התביעה את כלל החומרים ולא פעם חשודים מעבירים חומרים לסניגור הכוללים מסמכים, סרטונים וכדומה מה שיכול לסייע בהגנתו של חשוד/נאשם.
חשודים רבים נוטים לזלזל, להתעלם ולהמעיט ממכתב זה ו/או לנסות להתמודד עם הליך זה בעצמם. זוהי טעות יסודית קשה, שכן עסקינן בהליך חשוב ביותר הטומן בחובו השלכות מרחיקות לכת.
לכן, מייד עם קבלת מכתב היידוע יש לפנות לעו"ד פלילי מקצועי, שכן שימוע לפני הגשת כתב אישום הוא נקודת היציאה האחרונה האפשרית לפני כניסה להליך הפלילי בין כתלי בית המשפט והתמודדות עם השלכותיו הכלכליות, הנפשיות ועוד.
סניגור טוב יודע להעריך את הסיכויים והסיכונים ולא תמיד חכם לשתף את רשויות התביעה באסטרטגיית ההגנה ובכל החומרים שקיימים ברשותו, שכן אם בסופו של יום ההחלטה תהיה להגיש כת"א בתיק אזי אסטרטגיית ההגנה נחשפה מה שיקשה על ניהול התיק במידה ויוגש כת"א.
לקוחות רבים אותם ייצג עו"ד חיים אברג'ל המנוסה והמיומן בשלב קריטי זה של השימוע יצאו כשידם על העליונה, והשימוע הסתיים בסגירת התיק ואי הגשת כתב אישום כנגדם ובכך נחסכה עוגמת נפש רבה ולא מעט כסף שהיו צריכים לשלם במידה והיו צריכים לנהל את התיק כאשר כת"א תלוי ועומד כנגדם.
