נהיגה בשכרות הנה עבירה פלילית נפוצה בעיקר בקרב בני נוער בגילאי העשרים ,המדובר בעבירה אשר מי שמורשע בגינה צפוי לעונש חמור, המחוקק התייחס בחומרה לעבירת הנהיגה בשכרות בין היתר ומאחר ולא מעט מן התאונות דרכים המתרחשים בכבישי הארץ הנם כתוצאה מנהגים אשר שתו משקאות משכרים בטרם נהגו.
הואיל וכך קבע המחוקק כי אדם אשר יורשע בביצוע העבירה, צפוי לעונש של עד שנתיים מאסר ופסילה בפועל מלנהוג ברכב לתקופת מינימום של שנתיים.
כאשר מדברים על סם משכר הכוונה היא למי שנתון תחת השפעתו של משקה משכר או מסוכן. כלומר לא רק משקה אלכוהולי הנחשב משכר, אלא גם למשקאות אשר אינם משכרים ובכל זאת שתייתם הינה מסוכנת, כמו תרופות וכיו"ב.
בכדי לקבוע האם נהג שרוי תחת השפעת משקאות משכרים על המשטרה לבצע בדיקת שכרות : קיימים שלושה סוגי בדיקות בהם נבדק הנהג האם הוא נוהג כאשר הוא שיכור : בדיקת דם, בדיקת נשיפה ובדיקת שתן.
הבדיקה הנפוצה ביותר היא בדיקת הנשיפה ממכשיר הנקרא ע"י המשטרה – נשיפון
ברשות אגף התנועה נמצאים מס' מכשירים הבודקים את כמות האלכוהול באוויר נשוף היוצא מראותיו של הנבדק. המכשיר מוכר ע"י משרד הבריאות והשימוש בו מעוגן בתקנות התעבורה. תוצאות בדיקת המכשיר מקובלות בבתי המשפט לתעבורה והן מבחינתו " כזה ראה וקדש" יצוין כי השימוש במכשיר נעשה רק לאחר שהנהג נבדק בנשיפון ונמצא חשד כי הוא שיכור, המכשיר מוציא פלט מודפס בו מצוינת רמת האלכוהול. להשכלה כללית נאמר רק כי הכמות המרבית המותרת היא 240 מיקרוגם אלכוהול בליטר אחד בדוגמא של אויר נשוף, ובעברית פשוטה יאמר באופן כללי ביותר כי המידה היא פחות או יותר שתי מנות אלכוהול : שתי כוסיות משקה חריף, שתי כוסות יין או שתי פחיות בירה.
על ציבור הנהגים לדעת כי אין חובה על המשטרה לבצע דווקא בדיקה בדרך מדעית ועפ"י החוק ניתן להוכיח את שכרותו של נהג עפ"י התנהגותו החיצונית אם היא ברורה ובולטת דיה, לא למיותר לציין כי הבדיקה המדעית היא כמובן מדויקת יותר מכל התרשמות גרידא וקשה יותר להתמודד מולה בבית המשפט.
נטל ההוכחה לשכנע את ביהמ"ש המוכיח מעבר לכל ספק סביר בדבר שכרותו של נהג הנו על התביעה, התגרות ומוזרות איננה מספיקה כדי לשכנע לבסס הרשעה בעבירה זו ,גם ריח אלכוהול חריף הנודף מפיו של הנהג אינו יכול.
רבים מהנהגים החוששים מבדיקת השכרות מבקשים להתחכם ולכן הם מסרבים לבצע בדיקות שכרות ועליהם לדעת שבעצם הסירוב יראו בהם כמי שעברו את העבירה והעונש על סירוב להיבדק הוא זהה לעונש העומד בגין נהיגה בשכרות ולכן עדיף כן להיבדק ולקוות שרמת השכרות תימצא נמוכה.
יחד עם זאת על ציבור הנהגים לדעת כי אין מדובר בסוף פסוק ונהגים כבר יצאו זכאים בדינם עקב תשתית ראייתית חלשה ו/או רשלנות של מבצע הבדיקה שאילצו את התביעה להגיע לעסקאות טיעון הטובות לנאשמים . לפיכך טוב יעשו אותם נהגים המואשמים בנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים אם יקבלו ייעוץ משפטי מתאים בטרם יופיעו בגפם בבית משפט.
אברג'ל חיים, עו"ד