רבות כבר דובר על פרשת הנשיקה או אם תרצו פרשת רמון, לכאורה לאחר שהנאשם הודה בקיומה של הנשיקה, נקודת המחלוקת הינה מצומצמת וצרה, לגרסת המתלוננת,

אדם מן הישוב הנקלע לחקירת משטרה לא פעם מוצע לו לעבור בדיקת פוליגרף אך מכיוון שבדיקת הפוליגרף טרם הוכרה בפסיקה כראייה כשירה, המשטרה משתמשת בה

לא פעם אנשים מן הישוב נקלעים למצב שבו המשטרה מחפשת אותם או חלילה מוגש כנגדם כתב אישום, הם לחוצים ומבולבלים ומוכנים לעשות כמעט כל דבר

נהיגה בשכרות הנה עבירה פלילית נפוצה בעיקר בקרב בני נוער בגילאי העשרים ,המדובר בעבירה אשר מי שמורשע בגינה צפוי לעונש חמור, המחוקק התייחס בחומרה לעבירת

אחת מזכויותיו הבסיסיות של נאשם בהליך פלילי הינה שמירה על זכות השתיקה. משמעותה של זכות השתיקה הנה, כי אין אדם חייב למסור הודאה ו/או כול

הזכות לשם הטוב אינה הפקר באם למרות הכול – הוציאו נגדך לשון הרע בנסיבות לא מוצדקות – אל תהסס לבקש סעד המגיע לך מביהמ"ש –

בדין הישראלי חזקת החפות נתונה לכל אדם באשר הוא כלומר :  כל אדם הוא חף מפשע עד אשר יוכח אחרת קרי : הורשע בבית משפט

זכות השתיקה של נאשם מעוגנת בסע' 161 לחוק סדר הדין הפלילי ( נוסח משולב ) התשמ"ב 1982 , זכות השתיקה באה למנוע מאדם להיקלע למצב

על ההשלכות באשר להרשעה פלילית על כל חשוד בפלילים לכלכל את מעשיו בתבונה בטרם יסכים להודות בעבירה פלילית בעבור עונש קל יחסית, שכן להרשעה פלילית

במשפט פלילי מוטל נטל השכנוע על התביעה, והיא יוצאת ידי חובתה כאשר יש בחומר הראיות כדי להוכיח את כל יסודות העבירה במידה של למעלה מספק